קוראים לי עדי פארג, בת 24 מחולון ויש לי שיתוק מוחין.
הרומן שלי עם עמותת "אתגרים" התחיל באוקטובר 2008, כשאני בת 17. הגעתי לפעילות של פרויקט שילוב מנצ"ח – הכנת נוער עם מוגבלות לשירות משמעותי בצה"ל. כך חוויתי לראשונה פעילות אתגרית כבחורה נכה, הכרתי את חברי קבוצה, אנשים שהפכו לחברים, חלקם לכל החיים. מלווה הקבוצה שלנו היה גדי ויסמן, בעל מגבלה בעצמו כתוצאה מפעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה. הכרתי אדם מדהים, משכמו ומעלה, נעים לבריות, מלא שמחת חיים ורגיש לסובבים אותו. איתו אני בקשר עד היום.
בזכות פרויקט שילוב מנצ"ח הצלחתי להתנדב לצבא. לעבור את התהליך המורכב הזה, תהליך שארך שנה וחצי.הצוות היה מדהים, משרה ביטחון, חום ותמיכה. עודדו אותנו להיות שותפים פעילים בתהליך, לחלום ולא לחשוש. למדנו להכיר את העולם הצבאי, להתמודד עם סוגיות שונות, חלקן מורכבות כמו לינה מחוץ לבית, התניידות, עמידה במצבי לחץ ועוד.חווינו הרבה מאוד חוויות יחד ואתגרים של ממש, תרתי משמע. כמו מסע הישרדות, גדנ"ע ועוד.
בסופו של דבר ב31.12.2009 הגשמתי חלום והתגייסתי לצה"ל. הייתי כ"כ מאושרת שאחרי כל הקשיים והמאמצים זה סוף סוף קרה!!! עשיתי את זה! התפקיד היה מאתגר מאוד ולא פשוט. ההתחלה הייתה לא קלה בכלל. נתקלתי בקשיים שונים אך למזלי גדי המדריך באתגרים המשיך לתמוך בי ועברתי את המשוכה. מאוד נהנתי מהשירות, עבדתי מול ממשקים שונים, טיפלתי בגרעיני נח"ל, מדרשות, מכינות חילוניות ודתיות, שנות שירות ומח"ל (מתנדבים מחו"ל). במהלך השירות זכיתי לקבל תעודת הוקרה ותעודת מצטיינת, חשתי גאווה גדולה ושמחתי על ההערכה והכבוד שניתן לי. העניין ריגש אותי מעצם העובדה שעברתי כל כך הרבה עד לאותם רגעים, נלחמתי, התאמצתי, השקעתי את כל כולי. וזכיתי לשמש דוגמא לאחרים, ולא פחות חשוב, לספק רגעי נחת וגאווה להורי ומשפחתי.
לאורך כל השירות חבריי משילוב מנצ"ח באתגרים שמרו על קשר אחד עם השני ועם גדי. נפגשנו אחת לחודש, על מנת להתעדכן ולדרבן אחד את השני במהלך השירות. לפני הפרויקט עסקתי בעשייה חברתית וקידום אנשים עם מוגבלות באופן מצומצם יותר אך המסע הזה חיזק אצלי את "החיידק". כבר מספר שנים שאני מגיעה לאתגרים לעזור בעת הצורך במטרה לספר על חשיבות הפרויקט ולהפיצו, זה כבוד גדול וגאווה עבורי. כמו כן, אני מרצה בפני קהלים שונים, מקדמת את זכויות אנשים עם מוגבלויות.
פרוייקט "שילוב מנצ"ח" של אתגרים שינה אותי, חיזק אותי ומהווה חלק משמעותי מהזהות שלי היום. עמותת "אתגרים" היא בית!
